פסק-דין בתיק ת"א 11606-12-08

מבוא

1.         התובע, ילדי 7.1.1961, נפגע ביום 28.5.07 בתאונת עבודה עת עבד בשירות הנתבעת בתפקיד מנהל עבודה. בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה, הגיש התובע את תביעתו דנן.

2.         הנתבעת כפרה באחריותה לאירוע התאונה ובגובה הנזק. ניסיון לפשר בין הצדדים לא צלח, ולפיכך לא היה מנוס משמיעת ראיות בתיק ומתן פסק דין לגופן של טענות.

שאלת האחריות

עצם האירוע

3.         בכתב התביעה ובתצהיר עדותו הראשית טען התובע, כי ביום האירוע, בשעה 15:30 או בסמוך לכך, לקראת סיום יום העבודה, ביצע סיור באתר העבודה נווה גנים בקריית מוצקין, בו הוא עבד אותה עת, וזאת לצורך בדיקת טיב העבודה של קבלני המשנה, שעבדו באתר מטעם הנתבעת. במהלך הסיור הבחין התובע במכסה של שוחת ביוב שלא היה במקומו על פתח השוחה. מאחר שחשש כי הותרת המכסה במקומו עלולה לגרום נזק לעובר אורח, התכופף כדי להרים את המכסה ולהחזירו למקום. תוך כדי כך הוא הרגיש בכאב חד בגבו.

4.         הנתבעת כפרה בעצם האירוע וטענה, כי במסמכים הרפואיים הסמוכים לתאונה לא נרשמה הגרסה שהתובע נפגע במהלך עבודתו, וכי הגרסה שנרשמה באותם מסמכים היתה שהתובע התחיל לסבול מכאבי גב לאחר חזרתו מהעבודה. הנתבעת אף כפרה באחריותה לנזקי התובע גם בהנחה שגרסתו תתקבל. לטענתה, התובע היה מנהל העבודה באתר ואחראי על קביעת נהלי הבטיחות ויישומם הלכה למעשה. בתוקף תפקידו כמנהל עבודה, על התובע היה לדעת כי אין זה מתפקידו להרים את המכסה ולהניחו במקומו. בפני התובע עמדו מספר אפשרויות שיכולות היו למנוע את הנזק: הוא יכול היה להתקשר למנהל הנתבעת ולדווח על האירוע. במקרה זה המנהל היה דואג לשלוח צוות עבודה מיומן כדי שיטפל במפגע; התובע אף יכול היה להתקשר לקבלן שיצר את המפגע ולדרוש ממנו לטפל בעניין; בפני התובע עמדה גם אפשרות שלישית - הוא יכול היה להציב סביב המפגע סרט ושילוט מתאימים ובכך לנטרל את הסכנה עד יום המחרת.

5.         לעניין עצם האירוע, נראה כי התובע הצליח להוכיח את נסיבות האירוע כפי שנטענו על ידו. התובע חזר על גרסתו באשר לנסיבות אירוע התאונה בכתב התביעה, בתצהיר עדותו הראשית ובחקירתו הנגדית, מבלי שהתגלו בגרסאותיו סתירות כלשהן. עדותו היתה עקבית, ברורה והחלטית. התובע היה עד מהימן, עדותו היתה אמינה, ואינני רואה כל סיבה מדוע לפקפק באמינותה.

            עדות התובע קיבלה חיזוקים משמעותיים מעדות עד ההגנה מר ראובן שוורץ, מנהל הנתבעת. בחקירתו הנגדית טען התובע, כי כבר ביום האירוע הוא יצר קשר עם ראובן שוורץ ודיווח לו כי נפגע במהלך עבודתו עת ניסה להרים מכסה ביוב. בחקירתו הנגדית אישר מר שוורץ, כי התובע הודיע לו על התאונה ועל נסיבותיה כפי שהוא טוען להן היום, אך הוא לא זכר אם התובע  עשה כן ביום האירוע או בשלב מאוחר יותר.

6.         לתצהירו צירף התובע טופס בל/250 שנערך ונחתם על ידי המעסיקה ביום האירוע. כבר במסמך זה נרשמה הגרסה, כי התובע נפגע בגבו עת ניסה להחזיר מכסה שוחת ביוב למקומו. אכן, צודקת הנתבעת, כי מסמך זה אינו מהווה הודאת בעל דין שכן הגרסה נרשמה "לדבריו" של התובע. ברם, מסמך זה מראה, כי הגרסה שהתובע נפגע בגבו עת ניסה להרים מכסה שוחת ביוב הועלתה כבר ביום האירוע ולא בלשב מאוחר יותר כפי שהנתבעת ניסתה לטעון בסיכומיה ובמהלך חקירתו הנגדית של התובע.

7.         זאת ועוד, לתצהיר צירף התובע טופס תביעה לדמי פגיעה, חתום על ידו ועל ידי הנתבעת. בפרק "פרטי המקרה" תיאר התובע את נסיבות האירוע כדלקמן:

"ניסיתי להחזיר מכסה שוחת ביוב למקום ואז נתפס לי הגב מכובד המשקל".

            בסעיף יב' לאותו טופס, בפרק הצהרת המעביד, אישרה הנתבעת את נסיבות האירוע כפי שנטענו על ידי התובע ללא הסתייגות, וציינה כי היא מאשרת  "כי הפרטים שנמסרו על ידי העובד ועל ידינו בטופס התביעה הם נכונים לפי ידיעתנו". הנה כי כן, הנתבעת אישרה את נסיבות האירוע ללא הסתייגות ואף מבלי לציין, כי הגרסה הנטענת היא לדברי התובע. אישור זה שאינו מסוייג בצורה כלשהי מלמד, כי הנתבעת חקרה ובדקה את האירוע, והגיעה למסקנה, כי גרסתו של התובע נכונה ומדוייקת.

8.         כאמור, ב"כ הנתבעת טענה, כי מעיון במסמכים הרפואיים הסמוכים לתאונה עולה, כי התובע התלונן על כאבים לאחר שחזר מעבודתו. על כן, היא ביקשה לדחות את גרסתו, כי הוא החל לסבול מכאבים בעת הרמת מכסה ביוב.

            אין ממש בטענה זו. במסמך הרפואי מיום 29.5.07 צויין, כי התובע סובל מכאבי  "גב תחתון, גב תפוס, לא יכול לזוז מאתמול לאחר חזרה מהעבודה". במסמך רפואי נוסף מיום 23.7.07 (מוצג נ/3) נרשם, כי התובע סובל מ "כאבי גב תחתון - גב תפוס לא יכול לזוז מאתמול לאחר חזרה מהעבודה". במקום אחר באותו מסמך נרשם:  "סוג תאונה - תאונת עבודה".

            על פי המתואר במסמכים, כבר בפניה הראשונה לטיפול רפואי קשר התובע את כאבי הגב מהם הוא סובל לתאונת עבודה שאירעה לו, אם כי כאבים אלה גברו לאחר שחזר מעבודתו, אז הוא לא יכול היה לזוז. אותה גרסה ממש סיפר התובע בתצהיר עדותו הראשית ובחקירתו הנגדית. הוא הסביר, כי בשעת הרמת המכסה הוא הרגיש כאבים בגב תחתון, וכי כאבים אלה גברו באופן קשה בשעות הערב והלילה לאחר חזרתו מהעבודה. בשל כך הוא אף הזמין לביתו רופא, אשר טיפל בו שם. התובע מסר את גרסתו זו, מבלי לדעת על אותם מסמכים שהיו ברשות הנתבעת ושעליהם הוא נחקר בשלב מאוחר יותר.

            הנה כי כן, המסמכים הרפואיים שנערכו בסמוך לאחר האירוע, אינם שוללים את גרסת התובע, אלא דווקא מתיישבים עמה ומחזקים אותה. על פי אותם מסמכים, התובע נפגע בעבודתו, אך הוא התחיל לסבול מכאבי גב עזים בשעות הערב לאחר שחזר מהעבודה.

9.         סיכומם של דברים - על אף שעדות התובע היא עדות יחידה של בעלי דין, ומכל הטעמים שפירטתי לעיל, הנני מקבל את גרסתו וקובע, כי ביום 28.5.07 הוא נפגע בעבודתו, בסוף יום העבודה, עת ניסה להרים מכסה שוחת ביוב במטרה להחזירו למקומו. תוך כדי כך ובשל משקלו הכבד של המכסה, הרגיש התובע בכאבים בגב תחתון. כאבים אלה הלכו וגברו לאחר שחזר לביתו, עד כדי כך שהוא נאלץ להזמין רופא אליו הביתה.

אחריות הנתבעת